החלטה בתיק בר"ע 4310-01-12

1.     לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ; ב"ל 563-08-11) מיום 19.12.11, בו התקבל בחלקו ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.7.11 (להלן- הוועדה).

2.     עניינה של המבקשת נדון מספר פעמים בבית הדין האזורי. בפסק דין קודם (השופט אורית יעקובס; בל 2185-09-10) מיום 26.1.11, הוחזר עניינה של המבקשת בהסכמה לוועדה באותו הרכב " על מנת שתשקול מחדש את קביעתה וזאת בשים לב למסמך של ד"ר פיקל מדצמבר 2007 המבאר מדוע למרות שלכאורה המערערת החלימה מהפגיעה בקרנית, היא סובלת מאירועים חוזרים ונשנים בעין שמאל כשאירועים אלה כוללים התקפות דלקתיות חוזרות, כאבים, יובש וקוצר ראייה. הוועדה מופנית לכך שמתיקה הרפואי של המערערת עולה דבר פניות חוזרות ונשנות בעניין זה ...". עובר לפסק דין האמור ניתן פסק דין נוסף בעניינה של המבקשת המורה על שינוי הרכב הוועדה (השופטת עידית איצקוביץ; בל 1099/10, מיום 21.4.10).

3.     הוועדה מושא בקשה זו עיינה במכתב ד"ר פיקל, מיום 26.12.07 (להלן - מכתב ד"ר פיקל), ובמסמך סיכומי ביקורים מטעם ד"ר אבידר, מיום 1.2.09, שהגישה המבקשת לוועדה. הוועדה קבעה כי המבקשת סובלת מיובש בשתי עיניה אשר אינו קשור לפגיעה הנדונה. הוועדה הסתמכה על מסמך ד"ר אבידר בקובעה כי המבקשת סובלת מארוזיה חוזרת בקרנית עין שמאל. בנסיבות אלו, כך קבעה הוועדה, נקבעה למבקשת נכות בשיעור 5%.

4.     בית הדין האזורי דחה הבקשה להעברת עניינה של המבקשת להרכב אחר. נפסק כי אכן מדובר בפעם השנייה בו העניין מוחזר לוועדה באותו הרכב, אך אין לשכוח כי מדובר בהרכב שני של הוועדה. עוד נקבע כי ההתייחסות הנדרשת מהוועדה כעת היא לגבי מסמך מיום 2.6.11 שלא היה בפני הוועדה בעת ישיבתה הקודמת. בית הדין קבע כי הוועדה יכולה להשלים מלאכתה ולהתייחס לבדיקה האמורה. עוד נקבע כי לא עולה מפרוטוקול הדיון שהוועדה נעולה בעמדתה ולא תוכל לשנות החלטתה. אשר על כן קיבל בית הדין את הסכמת מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לפיה יש להשיב עניינה של המבקשת לוועדה על מנת שתתייחס למסמך "סיכום ביקור" אצל ד"ר אבידר, מיום 2.6.11, ולבדיקת חדות הראייה ותקבע אם יש קשר בין הפגיעה בחדות הראיה של המבקשת לבין הפגיעה בעבודה והאם יש הצדקה לקביעת נכות נוספת.

5.     בקשת רשות הערעור התמקדה בטענה כי יש להחליף את הרכב הוועדה.  המבקשת טענה כי אין להשיב עניינה לדיון בפעם השלישית בפני אותה וועדה. אי התייחסות הוועדה לתיקה הרפואי של המבקשת, בהתאם להנחיית פסק הדין אשר השיב עניינה לוועדה, ולמסמך שהוגש בפניה, אשר לא נרשם בפרוטוקול הוועדה, מעיד על סירוב לקבל תיעוד רפואי. לטענת המבקשת, בהתאם לפסיקה, סירוב לקבלת תיעוד רפואי מגלה את עמדת הוועדה כנגד הנפגעת. אין בפסק הדין מושא הבקשה, כך טענה המבקשת, הנמקה מיוחדת מדוע יש להשיב עניינה לדיון בפני אותה וועדה. לעניין ההוצאות, טענה המבקשת כי, חטא פסק הדין האזורי עת לא קבע הוצאות. הגם כי ניתנה הסכמת המוסד במהלך הדיון, נגרמו למבקשת הוצאות מהכנת הערעור לבית הדין האזורי.

6.     לאחר שעיינתי בפסק הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות המבקשת ולכלל החומר המונח בפני, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי. בהתאם להלכה הפסוקה, דרך המלך היא החזרת עניינו של המבוטח אל הוועדה באותו ההרכב, ורק כאשר עולה חשש של ממש שהוועדה נעולה בעמדתה, או שההרכב אינו נאות, יוחזר העניין להרכב אחר (עב"ל 282/99 יהודית אבן חן - המל"ל, פד"ע ל"ג (78), 28). אכן עניינה של המבקשת מוחזר לוועדה בשנית. יחד עם זאת, ההנחיה בגינה מוחזר עניינה של המבקשת לוועדה, כנגדה לא קובלת המבקשת, הינה היעדר התייחסות לבדיקה. לא מצאתי כי אי מתן הדעת לבדיקה זו מעלה חשש בדבר היות הוועדה נעולה בעמדתה. לא שוכנעתי כי הוועדה התעלמה בכוונת מכוון, כלשון הבקשה שלפני, מתיקה הרפואי של המבקשת או כי הוועדה "מסרבת" לקבל תיעוד רפואי המוגש לה. אשר לטענה בדבר הוצאות, בנסיבות המקרה, לאור הסכמת המוסד במעמד הדיון בבית הדין האזורי, אשר ניתנה בעקבות המלצת בית הדין, צדק בית הדין קמא עת לא נתן צו להוצאות. משאלו הם פני הדברים, דין הבקשה להידחות.

7.     סוף דבר - הבקשה נדחית. עניינה של המבקשת יוחזר אל הוועדה, על מנת שתדון בהתאם להוראות שניתנו לה בפסק הדין האזורי. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ל' שבט תשע"ב, 23 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: